Category Archives: בלוג
סריטת התמר
לפני כמה ימים טוקר ואני עבדנו ביחד. בשלב מסויים ירדנו ביחד לעשות דיליי, כלומר ללכת לחלק קפה ועוגה לכל נוסעי טיסה מסויימת שהתעכבה. בעוד אנחנו מחלקים קפה הרים לרגע טוקר את ראשו הסתכל על הקהל ואמר: “ההיא שם ממש דומה … Continue reading
מכתבים לאחי הטס לפולין
אח שלי טס בסוף אוגוסט לפולין. כתבתי לו כמה מכתבים שיהיה לו ממני בערבים: ניב, זוהי המעטפה הראשנה. לטיסה. כתבתי לך מעטפה לכל ערב. מעטפה ובה מעט מילות האהבה שלי, דברים שאני רוצה להגיד לך כשאתה שם, וגם כמה קטעים אחרים, שיהיה … Continue reading
מכתב לאחי הי”בניק לקראת שנת-השרות
אח שלי בי”ב כרגע וחזר לפני כמה שבועות מפולין. לפולין הכנתי לו מכתב לכל ערב. לאור המרחק הפיסי (ורק הפיסי) בינינו כתבתי לו עכשיו מכתב על השנת-שרות. החלטתי להעלות אותו גם פה, בשבילכם, שאר בני ובנות הי”ב. וכמו שכתבתי לו, … Continue reading
השירים שהיו שם
תמיד יהיה שם איזה שיר ברקע. איזה רדיו פתוח או חבר שבדיוק שר כשזה קרה. ככה זה, יש שירים מסויימים שמקבלים פינה חמה בזיכרון, מחוברים לאיזה שבב סיפור מחיינו. מאותו יום, פעם הבאה שנשמע אותם ברדיו נחייך, נתעצב או נבכה. … Continue reading
על האדישות (או: סיפור שהיה כך היה)
זהו סיפור על אדישות – גם שלי, התעלמות (שוב, גם שלי), וסוף רע שיכול היה להיות הרבה יותר רע אם לא היינו מתעקשים בזמן לשוב להיות מה שאנחנו – בני אדם. הערב הגעתי מאוחר למוסררה לפגוש את החניכים. כשהגעתי אורות … Continue reading
בחג הפסח הזה
בחג הפסח הזה – מסמך שנכתב במקור ב-2003, והוא אקטואלי גם היום (יד בניסן, לילה, מאוחר אחרי קבלת חג החירות) השנה, בליל הסדר, הסתדרנו כבשנה שעברה סביב שולחן הסדר בבסיס. השנה, כבכל שנה, קראנו בהגדה של פסח. השנה, גם השנה, … Continue reading
שוב הולך ביניהם…
“בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ בואו נשיר את השיר הצהוב של החול יחפנים מתהלכים לאורכה ולרוחבה של הארץ ועושים איתה אהבה, אנשים פורקי עול…” (השיר על הארץ, יהושוע סובול) (הקטע הבא נהגה תוך הליכה על כביש הגישה למושב … Continue reading
עשינו הכל
עשינו הכל. אני הולך לישון הערב בלב שלם, בידיעה ברורה שעשינו כל שלאל-ידנו בכדי להביא עתיד טוב יותר לארץ הזאת. דיברנו, נסענו, רצנו ימים ולילות, כי באמת האמנו. ניסינו לומר לכולם לבחור במה שנראה להם הטוב ביותר, ולא בברירת המחדל … Continue reading
זכרונות דרומיים
גיבורים אלמונים במוצאי שבת האחרון, באזור הבסיס, פגשתי לוחם צנחנים ירושלמי. הוא שאל אותי איך מגיעים למקום כלשהו, המקום שממנו לוחמי החטיבה שלו נכנסים פנימה. לעזה. אמרתי לו שאני אדאג להביא אותו. התחלנו לדבר. החייל הוא סמל טירונים בבסיס הטירונים … Continue reading
על ההשתמטות
// מסמך זה מובא כאן כתגובה לקטע בלוג אחר שראיתי במקרה ומערכת ישראבלוג משום מה החליטה שהיא בעד רדידות ומגבילה את אורך התגובה ל-1000 תווים, אז נאלצתי להביא את התגובה כאן. בגלל שאנחנו נגד דיון רדוד, להלן הכתובת של הקטע … Continue reading