Monthly Archives: March 2010
עשינו הכל
עשינו הכל. אני הולך לישון הערב בלב שלם, בידיעה ברורה שעשינו כל שלאל-ידנו בכדי להביא עתיד טוב יותר לארץ הזאת. דיברנו, נסענו, רצנו ימים ולילות, כי באמת האמנו. ניסינו לומר לכולם לבחור במה שנראה להם הטוב ביותר, ולא בברירת המחדל … Continue reading
זכרונות דרומיים
גיבורים אלמונים במוצאי שבת האחרון, באזור הבסיס, פגשתי לוחם צנחנים ירושלמי. הוא שאל אותי איך מגיעים למקום כלשהו, המקום שממנו לוחמי החטיבה שלו נכנסים פנימה. לעזה. אמרתי לו שאני אדאג להביא אותו. התחלנו לדבר. החייל הוא סמל טירונים בבסיס הטירונים … Continue reading
על ההשתמטות
// מסמך זה מובא כאן כתגובה לקטע בלוג אחר שראיתי במקרה ומערכת ישראבלוג משום מה החליטה שהיא בעד רדידות ומגבילה את אורך התגובה ל-1000 תווים, אז נאלצתי להביא את התגובה כאן. בגלל שאנחנו נגד דיון רדוד, להלן הכתובת של הקטע … Continue reading
קופסת נעליים
פעם, כשעוד היינו בתנועת הנוער, לכל אחד היתה קופסת נעליים בחדר. קופסת נעליים ישנה, לפעמים שתיים. לפעמים שלוש. בקופסת שמרנו בקפידה את כל המכתבים שקיבלנו. היינו שולחים ומקבלים. כשחזרנו מההסעה מבית הספר, בכל יום, היתה התרגשות מסויימת מהמחשבה שאולי בתיבת … Continue reading
“לא תסגיר עבד אל-אדניו…”
“לֹא-תַסְגִּיר עֶבֶד, אֶל-אֲדֹנָיו, אֲשֶׁר-יִנָּצֵל אֵלֶיךָ, מֵעִם אֲדֹנָיו. | עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ; לֹא, תּוֹנֶנּוּ” (דברים כג 27-28) בסוף שנת 1943 הגיעה סבתי ומשפחתה לגבול צרפת-שוויץ. היא ניסתה להסתנן מבעד לגבול הסגור, ופעמים ניסתה גם לעבור … Continue reading
אוטם שריר הלב
קו ישיר וברור מחבר את שריפת “בית-הגלגלים” באבן ספיר[1] לפני כמעט שנתיים לניסיון להוציא את דיירי מעון “נווה-אדיר”, 94 אנשים עם פיגור שכלי המנסים להשתלב בחברה, משכונת מרמורק ברחובות[2]. קו ישיר שהוא סימפטום לבעיה אחת: אוטם שריר הלב. השבוע קיבלתי … Continue reading