"הנשיקה הראשונה בתנ"ך אינה נשיקה של אהבה. האהבה הראשונה בתנ"ך אינה אהבת זוג. השנאה הראשונה בתנ"ך היא שנאת גבר לאשתו. הצחוק הראשון בתנ"ך הוא גם הצחוק האחרון שבו.

בספר "ראשית" מתאר מאיר שלו כמה פעמים ראשונות בתנ"ך ואת מי שנבחרו להתנסות בהן: לחלום את החלום הראשון, לבכות את הבכי הראשון, להיות החכם הראשון, המלך, הנביא, המרגל הראשון…."      (מתוך הכריכה האחורית)

בספר "ראשית" מספר מאיר שלו רבים מהסיפורים הראשנים של התנ"ך. הסיפורים אינם מוצגים כרשימת מכולת, אלא מסופרים בחן וכשהם מלאים רוח חיים בידי הסופר. פעמים רבות הסופר אומר דבר מה ומרגיש כי אנו, הקוראים, לא מבינים מדוע הוא אומר כן, ולכן מיד מוסיף משפטים כגון "ואם אתם לא זוכרים את החיוך הזה הסתכלו בפרק ז פסוק 5". בפעמים שהוא מוסיף נתון שאיננו כתוב במקור הוא טורח אף לציין בסגנונו המשעשע – "נכון, זה לא כתוב, אבל לעניות דעתי יעקב, שבכה בהרבה מקומות אחרים, בטוח בכה גם כאן".

החלק המעניין ביותר לדעתי: הפרק על נביאים (החל מעמוד 174). קריאת הפרק גורמת לך להבין כמה קשה ולא נעים להיות המוכיח בשער, הנביא.

דרך סיפורית להסביר שמות וכינויים. פעמים רבות השם נדרש כבר על-ידי הדמות שנותנת את השם. לדוגמא:

* שמו של משה נדרש בשמות ב 10: "וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ"

על-פי האמונה המשתקפת בסיפורי המקרא לכל דבר שקורה בעולם יש סיבה. לדברים מסוימים יש סיבה כפולה, אנושית ואלהית. הסיבה שאנשים נותנים למעשיהם מן המניעים שלהם אינה בהכרח הסיבה שאלהים מתכוונן אליה, גם אם התוצאה היא אותה תוצאה.

לדוגמא: פילוג הממלכה התרחש מסיבה אלהית – הליכתו של שלמה אחר פיסלי נשותיו הנכריות בערוב ימיו, ומסיבה ארצית – קיפוחם של תושבי הצפון בהיבט הכלכלי והפולחני, והשינויים הרבים מאוד שערך שלמה בממלכה בזמן קצר שמהם היה מי שנפגע.

היסטוריה – רישום שיטתי של האירועים המתרחשים.

היסטוריוגרפיה – פירושה כתיבת דברי הימים, עריכת ספרי ההיסטוריה. בהיסטוריוגרפיה המקראית נכללים הספרים יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, עזרא, נחמיה ודברי הימים. ההיסטוריוגרף, מתוקף היותו עורך ספרי ההיסטוריה, בוחר במעשה העריכה מהוא "חשוב" ומהוא "לא חשוב", מהי סיבה, ומהי תוצאה, למעשה נותן עקב-כך את פרשנותו לאירועים.

היסטוריוסופיה – פירושה תפיסת העולם שמאחורי הכתיבה ההיסטורית, המגמות והכוונות של הכותב. לדוגמה: תפיסת העולם ההיסטורית של הסופר שכתב את ספרי מלכים שונה מתפיסתו וממגמותיו של סופר דברי הימים, ולכן מקבלים אותם אירועים גוון שונה בכל ספר.

ההיסוריוסופיה העומדת מאחורי כל כתבי התנ"ך היא כי ישנו אל השולט ומכוון את האירועים. לספרי היסטוריוגרפיה נוספים ישנן היסטוריוסופיות נוספות המשפיעות על אופי כתיבתם.

יגדעלדגילךע