שלום רב!
את דף העבודה יש להגיש ביום חמישי ה-16/12/10, ט' בטבת תשע"א. מזכיר כי ניתן להשתמש בכל חומר עזר שהוא, ובלבד שתציינו במה השתמשתם. כמו-כן אני מזכיר כי ניתן להשתמש בהקראה הממחושבת של פרקי התנ"ך, באתר של "מכון ממרא", שקישור אליו נמצא ב"קישורים וכלי עזר".
אם יש שאלות או קושיות אתם מוזמנים לשרשרן כאן ואגיב (ותגיבו גם אתם אחד לשני). לפני ששואלים כמובן כדאי להסתכל למטה בשרשור – אולי שאלתם משהו שמישהו כבר שאל.
** הדף המצורף כאן הוא בפורמט PDF הניתנת לצפיה באמצעות תוכנת Adobe Reader. להורדת התכנה לחצו כאן.
שלום רב!
אזכיר, בכל שאלה או קושיה ניתן לשלוח לי מייל או לטלפן:
galme@galme.org.il
gal.meyer@mail.huji.ac.il
054-2600115
כמובן ניתן גם לכתוב תגובות ושאלות כאן, ואז כל אחד יוכל להעזר גם בשאלות ששאלו אחרים והתשובות להן.
בהצלחה וחנוכה שמח,
גל
שלום גל…
לגבי העבודה-בעמוד השני…שאלה 5-ב
באיזו אשמה מואשים בני ישראל בפס' 21?
לא הבנתי את תוכן הפסוק..האם האשמה היא שהם המליכו עליהם את ירבעם והוא זה שהסיט אותך נגד ה'?
שלום!
שים לב, בפסוק 21 נכתב: "כִּי-קָרַע יִשְׂרָאֵל, מֵעַל בֵּית דָּוִד, וַיַּמְלִיכוּ, אֶת-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט" – כלומר – בני שבטי ישראל (לא יהודה) מואשמים כי הם אלה שקרעו את הממלכה מיד בית דוד והמליכו את ירבעם. בהמשך מצוין כי ירבעם גם הסיתם אל דרך רעה.
בהצלחה,
גל
אך האם האשמה זו מוצדקת? הרי ה' ציווה זאת…
כאן שתי התשובות מתקבלות, ובלבד שיהיה להן נימוק מבוסס כגון זה שאתה הבאת. ניתן לומר שה' הוא זה שהביא לפירוד ואף ציווה על ירבעם (באמצעות אחיה) לתפוס את השלטון – נתון שהופך את האשמה שטפל המחבר בשבטי הצפון ללא הוגנת.
מצד שני מי שיטען טענה הפוכה וינמק אותה גם-כן באופן שמניח את הדעת יקבל גם הוא את הנקודות…
חשוב לזכור: מחבר שורות אלה הוא ההיסטוריוגרף היהודאי (מבני שבט יהודה), ולו יש דעה מאוד מגובשת על הפירוד. בגלל זה הוא טופל באנשי הצפון את ההאשמה בפירוד. אין הדבר מחייב אותנו להאשים אותם גם-כן…
אוקיי תודה
גל..שאלה לי נוספת..
לגבי פרק יח'
1)כיצד מתבטא מרדו של חיזקיהו בפס' 7? הרי לא מתאור שם כלום..רק שה' איתו
2)בפס א',ט-י'…נוצר לי בילבול עם השנים ומי מלך במקביל למי..התוכל לעשות לי סדר…?
שים לב:
פרק יח פס' 7: "וְהָיָה יְהוָה עִמּוֹ, בְּכֹל אֲשֶׁר-יֵצֵא יַשְׂכִּיל; וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ-אַשּׁוּר, וְלֹא עֲבָדוֹ.". שים לב לנתונים אחרי האתנח, האומרים מפורשות שהוא מרד ושהוא לא עבד אותו (=בין היתר לא שילם לא מיסים).
לגבי פסוקי הכרונולוגיה יש להבין כי המחבר מנסה לתאר את האירועים על-פי שני מנייני השנים, זה של מלכי ישראל וזה של מלכי יהודה. תפתח את ציר הזמן שחילקתי וזה יעזור להבין. בכל מקרה, משפטים כמו: "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ–הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, לְהוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל; עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ-אַשּׁוּר, עַל-שֹׁמְרוֹן–וַיָּצַר עָלֶיהָ. י וַיִּלְכְּדֻהָ, מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, בִּשְׁנַת-שֵׁשׁ, לְחִזְקִיָּה: הִיא שְׁנַת-תֵּשַׁע, לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, נִלְכְּדָה, שֹׁמְרוֹן"
יש להבין כך:
4 שנים אחרי שחזקיהו החל למלוך ביהודה, שזה גם אותו הזמן בו הושע מלך 7 שנים בישראל, החל שלמנאסר מלך אשור את המצור על שומרון. כלומר – המחבר רוצה לציין לנו את המועד של האירוע לפי שני המניינים. אותו הדבר בהמשך. צריך לזכור כי אי-עיקביות בתיאום בין המניינים של +/- שנה היא אפשרית. חשוב לזכור כי אז לא היתה לכותבים ספירה אחידה (הם לא ידעו שהם חיים בשנת מינוס 610 נגיד) ולכן כל כותב השתמש לתארוך אירוע במניין השנים מעליית המלך בו האירוע התרחש. כשיש ציון של אירוע לפי שני מניינים הדבר נובע הרבה פעמים מזה שבפני ההיסטוריוגרף עמדה תעודה היסטורית אחת, ישראלית נגיד, והוא שאף להסביר את המניין בה לקורא היהודאי שלו, ולכן הוסיף מניין נוסף. נסה להבין זאת כאילו היתה תעודה היסטורית בה רשום "בשנה השביעית למלכות הושע בן-אלה בישראל" והעורך (=ההיסטוריוגרף) הוסיף הערה בסגנון "(שזאת השנה הרביעית למלכות חזקיהו ביהודה – הערת העורך)".
אוקיי…תודה רבה
שלום גל…אני ממשיך את העבודה ונתקלתי בשאלה נוספת.
בעמ' 5 בעבודה שאלה 12. (פרק כא')
בשאלה 12-ב עניתי שעתידה של ירושלים הנחזה לאור העברות הוא שהיא תימחה כשם שאדם מקנח את צלחתו ומכלה ממנה את פירורי האוכל והופך אותה על פיה (זה נכון?)
ולאחר מכן בסעיף ג' ראיתי ששואלים למי מדומה מנשה..האם זוהי אותה תשובה? אך למי מדומה מנשה כי ישנה היתייחסות רק לירושלים? אשמח לעזרה או להפניה לפסוק
ראשית, לגבי עתידה של ירושלים הנחזה אין לי בעיה שתתייחס רק לאמירה הפרקטית בפסוק "וּמָחִיתִי אֶת-יְרוּשָׁלִַם" בלי להכנס לפירוש הדימוי שבא לאחר מכן לעוצמת המחיקה. כמו-כן אתה יכול לבסס תשובתך דווקא על החלק הקודם יותר של הפסוק, הקשה יותר, "וְנָטִיתִי עַל-יְרוּשָׁלִַם, אֵת קָו שֹׁמְרוֹן, וְאֶת-מִשְׁקֹלֶת, בֵּית אַחְאָב" שפירושו להעמיד את ירושלים על כלי-המדידה, ומולה להניח את עתידה של שומרון בגין אותן עברות (מזכיר כי בשלב הזה כבר חורבן שומרון התרחש).
שנית, לגבי הדימוי של עתידה של ירושלים באמצעות המשקולת וכלי המדידה כתבתי זה עתה, ולגבי דימויו של מנשה שים לב לפס' 11-9…
מקווה שזה עזר, אם לא חדד את שאלתך ואענה בשמחה.
בהצלחה,
גל
שלום גל!
קודם כול תודה על השאלה הקודמת..
מצטער על החפירות אך אני רוצה לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר.
יש לי 2 שאלות-בעמוד 7 שאלה 20 סעיף ב'..לא הבנתי כ"כ את השאלה….
ולגבי שאלה 22 סעיף ג' ו-ו' כשכתוב "בחודש העשירי" אני צריך לציין איזה חודש או רק לצטט? ואם כן-להתחיל לספור וניסן שהוא החודש הראשון בתנ"ך?
שלום רב!
אין כל בעיה לשאול כאן שאלות רבות, בשביל זה זה קיים.
לגבי השאלה הראשונה: רפורמת ריכוז הפולחן של יאשיהו כללה ביטול של פולחן רב שהיה עד-אז מותר (בנוסף לביטול העבודה הזרה כמובן). הביטול לא נבע מתוך זה שהפולחן הלגיטימי (=המותר) היה עבודה זרה, אלא משום שבוצע מחוץ לירושלים, בעוד יאשיהו מנסה לרכז את הפולחן בירושלים בלבד. זוהי הטענה, שבסעיף ב' אתה מתבקש להסביר מאיפה למדתי אותה (הסתכל בפסוקים 9-8).
לגבי המועדים – אין לי כל בעיה שתכתוב "ביום העשירי בחודש העשירי" לדוגמא, אולם, כמובן, ניתן לכתוב את שם החודש גם-כן (ואכן להתחיל מניסן). אגב, השיעור ביום חמישי "נופל" יום לפני העשרה בטבת…