המטלה השלישית, והאחרונה במחצית זו, עוסקת כולה באנשים בשואה, אך היא נוגעת בשלושה מתוך התחומים שלמדנו במהלך המחצית, ובהיבט זה היא הכנה טובה למבחן. יש להגיש את העבודה ביום ו', 17/1/2013. אין להעתיק תשובות, משפטים או פיסקות ממקורות כלשהם, אלא אם מדובר במשפטים של דמויות היסטוריות או חוקרים, ובמקרים כאלה לשים אותם במרכאות ולציין את המקור. מותר להשתמש (לא להעתיק) בכל חומר עזר שהוא, ובלבד שתציינו את המקור. ניתן להגיש את העבודה בזוגות, ובמקרה כזה אשב עם שניכם לשיחה קצרה על העבודה שבסיומה אתן את הציון.
ולעבודה…
חלק ראשון – חיי היהודים בגטו:
קראו עמ' 193-204 ענו על השאלות הבאות:
א. על פי התעודה המופיעה בעמוד 198 בצד שמאל, מהן הבעיות העיקריות עמן מתמודד הגטו על פי הקטע?
ב. לפי אותה התעודה, הסבירו מהן הסיבות העולות מן הקטע לפיו לא הייתה יכולת התמודדות באותו שלב עם הבעיות המתעוררות.
חלק שני – היודנראט וההשמדה: קראו עמ' 226- 233 וענו על השאלה המופיעה בעמ' 233 תחת התעודה על פקודת הגירוש של יהודי גטו ורשה מצד שמאל.
חלק שלישי – דפוסי תגובה של האוכלוסיה הכללית בארצות הכבושות:
בסרט בו צפינו, "באפלה", נראים בבירור שלושת דפוסי התגובה עליהם למדנו של האוכלוסיה הכללית בארצות הכיבוש. הציגו באמצעות הסרט את שלושת דפוסי התגובה, ואת המניעים לכל אחד מהסוגים כפי שהם נראים באמצעות הדמויות בסרט. כמובן – ניתן ואף מומלץ להיעזר במקורות נוספים אודות הדמויות, לדוגמה, שמו של הגיבור – Leopold Socha.
היום נסיים את עיסוקנו בדפוסי התגובה השונים של היהודים לקורותם במהלך השואה.
מי שצריך להיזכר בדפוס שאני הצגתי אתמול באופן חלקי, המרד בגטאות, המצגת נמצאת כאן.
בסרט "הפסנתרן" ישנו קטע בו רואים את גיבוריי הסרט עובדים בגטו בעבודות שונות לטובת משק-המלחמה הגרמני. הסתכלו החל מדקה 54 ועד 1:01:
במה לפי הסרט מתבטא היותו של הגטו "גטו פרודוקטיבי"? מה עשוי היה לדחוף אנשים להיות חלק ממערכת ה"גטו הפרודוקטיבי"? הסבירו מהן הדילמות הכרוכות בהשתתפות או ארגון ה"גטו הפרודוקטיבי".
קראו את התעודה כאן, כרוז שפירסם היודנראט בגטו ביאליסטוק. בספטמבר 1941. מה מנסה ליצור היודנראט של ביאליסטוק על-פי הכרוז? מהם הקשיים העומדים בפני התארגנות מסוג זה?
קראו כאן, את דבריו של ראש היודנראט בגטו ביאליסטוק. איזה סוגי פעולות הוא מזכיר שערך היודנראט? כיצד הוא מסביר ביצוע פעולות אלה? איזה דילמות היו בהפעלת פעולות אלה?
הסתכלו בצילומים המופיעים בארכיון צילומים זה. כולם צולמו בגטאות. איזה סוגים של התמודדות נראית בצילומים? מהם התנאים ההכרחיים לקיום התמודדות מסוג זה? מהן הדילמות הכרוכות בהתמודדות מסוג זה?
עיינו בכתבה הבאה, מעיתון מעריב מה-22/6/1955:
מהי התפיסה ההיסטורית של הכותב בעיתון כלפי פועלם של היודנראט? באיזה אור הוא רואה פועלם של היונדראט?
ממה שלמדתם עד כה: חוו דעתכם על תפיסה היסטורית זו של היודנראט. השתמשו לביסוס דעתכם על שלושה נתונים היסטוריים כבחירתכם. חוו דעתכם כאן.
הזמן הולך ואוזל! ולכן אני מצרף הדרכה פשוטה של מה שאתם צריכים לעשות:
1. להוריד את הטופס הזה, להדפיס ולמלא אותו! לשים לב שאתם חותמים איפה שכתוב "חתימת המבקש". מי שנוח לו יותר למלא במחשב ולהדפיס טופס מלא שצריך רק לחתום בו, יכול לעשות את זה בטופס הזה. זה בדיוק אותו הטופס שחילקנו לכם, ולכן מי שיש לו אותו יכול להשתמש בו.
2. להחתים את אחד ההורים על הטופס, איפה שכתוב "חתימת ההורה". בלי זה לא יתנו לנו להוציא לכם תעודת זהות.
3. לצלם מאחד ההורים את תעודת הזהות שלו ואת הספח. הספח זה המקום בו אתם רשומים כילדים. לדוגמה:
4. לצרף שתי תמונות פספורט זֶהוֹת (שלכם). אפשר בכל חנות צילום להצטלם.
5. את כל מה שעשיתם להביא אלי עוד השבוע.
זכרו: הזמן הולך ואוזל. אני ביום חמישי 12/12/2013 שולח את כל הטפסים!
שלום לכולם!
עליכם לכתוב חיבור בן סך-הכל 700 מילים המתאר את סיפורו של גטו אחד, אתם יכולים לבחור כל אחד. בכתיבתכם הקפידו להתייחס למיקומו, מתי הוקם, מתי חוסל, האם התרחש בו מרד, כמה אנשים היו בו, תפקידיו של היודנראט, כיצד הוקם, לאן נשלחו האנשים שהוצאו ממנו ועוד. יש להתייחס לדילמות שעמדו בפני היודנראט או יושבי הגטו, ולהסביר עליהן בהרחבה (לדוגמה, אם הופעל הגטו כ"גטו-פרודוקטיבי" יש להסביר כיצד ואיזה דילמה הדבר העלה). ניתן להשתמש בכל חומר עזר שהוא, ובלבד שתציינו באיזה השתמשתם (יש לדוגמה קישור לאתר "יד-ושם" ב"קישורים וכלי עזר" למעלה). אין להעתיק משפטים, אלא אם הם ציטוט של דמויות היסטוריות או חוקרים, ובמקרים כאלה לשימם במרכאות ולציין מהיכן הם. (שאני לא אוכל לחפש בגוגל משפט שלם מהעבודה שלכם!).
בשיעורים שבוע שעבר דנו בצעדים נגד היהודים לאחר כיבוש פולין (ולפני תחילת ההשמדה) ובתגובת היהודים לצעדים אלה (עליה גם תהיה לכם מטלה).
לפני השיעור הקרוב צריך לעשות מעט סדר בסיפור.
ראשית, צפו במפה המונפשת בקישור הזה. זה אמנם באנגלית, אבל שימו לב להתרחשות ההיסטורית. ארגנו לעצמכם מעין טבלה של כיבושי גרמניה לפי זמנים: מדינות שנכבשו ב-39, מדינות שנכבשו ב-40, וכו'.
שנית, היזכרו בצעדים נגד היהודים בפולין באמצעות הסיכום הזה.
לבסוף: סכמו לעצמכם בשתי שורות במחברת כל אחד מהמונחים הבאים:
שלום,
אני לא נמצא ולכן:
1. מי שלא עשה את מטלת ההכנה לשיעור היום – שיעשה אותה עכשיו ויכתוב לי מייל שלא הכין ש.ב. כמובן – מחר חייבים אותם מוכנים.
2. לשבת בשלשות, לדון בשאלה ולכתוב (לכל שלישיה):
א. מהם האופנים השונים בהם יכלו היהודים לפולין לפרש את האירועים השונים אחרי פלישת גרמניה לפולין בספטמבר 1939.
ב. האם על סמך מה שניתן לראות עד כה, באוקטובר 1939, היתה לגרמניה תכנית סדורה לפתרון שאלת היהודים?
3. כתבו תמצית תשובתכם פה או בעמוד הפייסבוק שלנו והגיבו לתשובות הקבוצות האחרות.
4. אני מגיע מחר בידיעה שכל מה שכתוב פה נעשה ושכולם עשו את מטלת ההכנה להיום.
לפני השיעור ביום רביעי ה-16/10/2013 אבקש לקרוא ולצפות בדף זה. אבהיר כי ההכנה לשיעורים אינה "בחירה" אלא שיעורי בית חובה (והם קצרים). בהצלחה!
בשיעור האחרון דנו בצעדים נגד היהודים בגרמניה עד 1939. ראינו צעדים בתחום החקיקה והטרור. ראינו כי במרס 1938 סיפחה גרמניה את אוסטריה ("האנשלוס"), ושם הופעל מיד מנגנון של טרור קשה נגד היהודים. טרור זה עבד בראיה הנאצית, וגרם תוך חודשים ספורים להגירתם מאוסטריה של עשרות אלפי יהודים. הצלחת השיטה גרמה להעתקתה לגרמניה פנימה – בנובמבר 1938 נערך פוגרום ליל הבדולח, במסגרתו נרצחו כ-100 יהודים, נגרם ליהודים נזק כלכלי רב, הקהילה היהודית נקנסה במיליארד מארק, וכ-30,000 גברים יהודים נעצרו ושחרורם הותנה ביכולת ההגירה המיידית של משפחתם אל מחוץ לגרמניה.
בינואר 1939 מוקמת בגרמניה הרשות המרכזית להגירת יהודים, וב-30/1/1939 נושא היטלר נאום:
אירופה לא תשקוט, כל עוד השאלה היהודית לא סולקה. ישנה אפשרות סבירה שבבעיה זו תיווצר, במוקדם או במאוחר, תמימות דעים באירופה, אף בין עמים שבדרך כלל לא היו מגיעים על נקלה לידי הסכמה. ישנם בעולם שטחי התיישבות לרוב, אך אחת ולתמיד יש להפריך את הדעה, שהאל כאילו הועיד את העם היהודי לחיות, באחוזים מסוימים כטפילים בגופם של עמים אחרים ולנצל את עבודתם היצרנית. היהדות תצטרך להתאים את עצמה לפעילות ישרה ובונה, כמו עמים אחרים, אחרת תאבד במשבר בעל עוצמה ללא תיאור. ודבר אחד הייתי רוצה לומר ביום זה, הראוי לזכירה לא רק לנו הגרמנים: במרוצת חיי הייתי לעיתים קרובות נביא ולרוב לעגו לי. בימי מאבקי לשלטון היה זה, בראש ובראשונה, העם היהודי שקיבל נבואותי בהתפרצויות צחוק, כאשר אמרתי, שיום אחד אקבל על עצמי את הנהגת המדינה והעם הגרמני, ואז אפתור, בין היתר, גם את הבעיה היהודית. סבורני שגלי צחוק אלה של היהדות כבר נחנקו בינתיים בגרונם. היום ארצה שוב להתנבא: אם יעלה בידי יהדות הממון הבינלאומית באירופה ומחוצה לה לדרדר את העמים, פעם נוספת, למלחמה עולמית – אזי לא תהיה התוצאה בולשביזציה של העולם ועמה ניצחון היהדות, אלא השמדת הגזע היהודי באירופה…
ב-1/9/1939 פולשת גרמניה לפולין, ולמעשה מתחילה מלחמת העולם השניה. צפו בסרטון הבא על המדיניות כנגד היהודים עם הפלישה לפולין:
מיד עם הפלישה לפולין עוצבות האייזנצגרופן של ה-SS מתחילות בהפעלת טרור (בין היתר באמצעות מקומיים) כנגד היהודים. היידריך, ראש ה-SD, מנגנון הביטחון של ה-SS, הוציא ב-21/9/1939 איגרת שכונתה "איגרת הבזק" ובה הנחיות למפקדי האייזנצגרופן לגבי הטיפול ביהודים. באגרת נקבעו ארבעה עקרונות (א) ריכוז היהודים מישובים קטנים אל הערים הגדולות, (ב) הקמת מועצות זקנים יהודיות בכל קהילה יהודית, (ג) הימנעות מפגיעה כלכלית בצרכי הצבא בשטחים המפונים מיהודים, גם במחיר של השארת יהודים אחדים, (ד) עריכת מפקד מדוקדק ליהודים באמצעות מועצות הזקנים.
לשיעור הקרוב:
1. הכירו היטב סיכום זה (לא צריך לדעת תאריכים). הם פה בשביל שיהיה לכם סדר באירועים.
2. הכינו במחברותיכם 3 שאלות "למה" העולות מהאירועים, כאשר לפחות אחת מהן נוגעת לבחירות אפשריות של דמויות שונות (יהודים / פולנים / גרמנים).
3. הכינו לעצמכם מהסרט ומסיכום זה רשימת מושגים שצריך להכיר לדעתכם כולל ההסבר על כל מושג בשורה אחת (לדוגמה: גטו, אגרת הבזק של היידריך, כיבוש פולין, מועצת זקנים וכו').
