[bookings]

המונח "אוניברסלי" הוא כלל עולמי, חובק כל. במשמעות של כינוי לאל הכוונה היא לאל הנמצא בכל מקום ושהיקף אחריותו והתייחסותו הוא כלל עולמי, כלומר שאינו נמצא במקום מסויים או אחראי רק על עם אחד אלא על העולם כולו. התפיסה המונותאיסטית רואה באלוהים אל אוניברסלי.

מול התפיסה של האל האוניברסלי, עומדת תפיסת אלוהות לפיה כל אל הוא "מקומי", ששליטתו ואחריותו היא על מרחב מסוים בלבד. בתקופת המקרא היו עמים ואנשים שהאמינו באלים מקומיים, והיו כאלה שהאמינו באלים אונברסליים.

שילוב של פולחן מסוגים שונים וממקורות שונים. ניסיון ליישב בין אמונות שונות ואפילו מנוגדות על-מנת ליצור מיזוג ביניהן. לעיתים גולים משלבים את מנהגי המקום אליו גלו עם מנהגי אבותיהם.

ראשית חשוב להבין מהו גמול בתנ"ך:

גמול = שכר ועונש: גורל האדם נקבע על-פי המעשים שהוא בחר לעשותם. שכר הוא גמול על מעשה טוב, עונש הוא גמול על מעשה רע. תפיסת הגמול הרווחת במקרא מבוססת על ההנחה שאין העולם מתנהל לפי שרירות ליבו של האל או לפי גורל עיוור, אלא הצדיק זוכה לשכר ולברכת האל, ואילו הרשע נענש.

ניתן להבחין בשלוש תורות גמול:

גמול קיבוצי: שכר או עונש הניתנים לקבוצה לא על-פי מעשיה, אלא על-פי מעשה של יחיד מתוכה.

גמול דורות / מצטבר לדורות: שכר או עונש על מעשי האדם הניתנים לצאצאיו בדורות מאוחרים ("אבות אכלו בוסר ושישי בנים תקהינה" (יחזקאל יח 2)).

גמול אישי: שכר או עונש הניתנים לאדם רק לפי מעשיו האישיים. הגמול הוא תמיד מיידי לאחר החטא/המעשה הטוב. ("הנפש החטאת – היא תמות" (יחזקאל יח 4)).

ניתן להבחין במספר עקרונות גמול, נזכיר אחד מהם:

מידה כנגד מידה: עקרון שלפיו מודדים לאדם את גמולו על-פי מעשיו. כמידת החטא כך מידת העונש. במילים אחרות – "עין תחת עין" (שמות כא 24).

עקרון המידה כנגד מידה מתבטא בכתוב הן מבחינה רעיונית, והן מבחינה מילולית, בצורות שונות ובהן:

א. שימוש באותו שורש/מילה/ביטוי בתיאור החטא ובתיאור העונש.

ב. במקום בו התבצע החטא יתבצע העונש.

ג. הדמויות שחטאו יענשו.

ד. מעשה שחוזר בחטא ובעונש.

ה. חפצים, עצמים או עזרים אחרים החוזרים בתיאור החטא ובתיאור העונש.

ו. רעיון שחוזר בחטא חוזר גם בעונש.

זיכרו תמיד שמאחורי כל אירוע של חטא ועונש במקרא עומדים הן תפיסת גמול והן עקרון גמול.