ראשית, שימו לב לדוגמה, שמיד נסבירה:
במקומות שונים בתנ"ך ישנה מסורת קריאה השונה מהאופן הכתוב. תופעה זו מכונה "קרי וכתיב", בתרגום מארמית: "קרוא וכתוב". את הצורה הכתובה (המכונה "כתיב") ניתן לזהות מכיוון שהיא לא מנוקדת – כמו במילה "עון" בדוגמה שלפנינו, ואילו הצורה בה צריך לקרוא (המכונה "קרי") מנוקדת, כמו במילה "עוֹיֵן". מרבית ההוצאות כותבות את צורת הקרי בצד הטקסט, ואת צורת הכתיב, שאין לקרוא, בתוך הטקסט.
סיבות שונות הובילו ליצירת התופעה. בהכללה, מול חכמי המסורה, שערכו את הנוסח המוכר בימנו לקראת סוף האלף הראשון לספירה, עמד נוסח שהם תפסו אותו כבר כנוסח שהתקדש, ולכן אין לשנותו. מצד שני, היתה להם מסורת קריאה שעברה בין הדורות, ששיקפה להבנתם את האופן הנכון בו יש להגות את המילים. הם החליטו שאין לתקן את הטקסט שהתקדש, אלא להוסיף את צורת ה"קרי" בצידו.
במרבית המקומות הנוסח מתקן תיקונים לשוניים (חילופי אותיות בודדות), ואילו במקומות אחדים נוסח הקריאה המקובל משקף רצון לקרוא בקול רם בלשון נקייה, לדוגמה, במלכים ב יח 27 נכתב: "וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם רַבְשָׁקֵ֗ה הַעַ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֨יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־הָֽאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־הַ֣חֹמָ֔ה לֶֽאֱכֹ֣ל אֶת־חריהם (צֽוֹאָתָ֗ם) וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת־שניהם (מֵֽימֵי רַגְלֵיהֶ֖ם) עִמָּכֶֽם" (צורת הקרי בסוגריים).

ריכוז פולחן:

דרישה שמעלה התורה בספר דברים: את כל מעשי הפולחן לאל האחד והיחיד יש לרכז במקום אחד ויחיד – "המקום אשר יבחר ה' לְשָׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם".
דרישה זו חִייבה להרוס את כל המקדשים, המזבחות והבמות שהקימו בני ישראל כדי לעבוד את ה', כפי שנהגו לעשות עד אז. עד לדרישה זו נהגו בישראל לפי המקובל בספר שמות: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ' 11).
את ריכוז הפולחן בירושלים החל לבצע חזקיהו מלך יהודה (במקביל לחורבן ממלכת ישראל בשנת 722 לפני הספירה), אך מי שביצע זאת באופן שיטתי היה נינו, המלך יאשיהו, שעשה זאת בשנת 622 לפני הספירה (מלכים ב', כ"ב-כ"ג; דברי הימים ב', ל"ד-ל"ה). הרפורמה הדתית שערך יאשיהו כללה את שטחי ממלכת יהודה, ואף את שרידי הישוב היהודי בממלכת ישראל החֲרֵבָה.
מיותר לציין, היו שנפגעו מהרפורמה, בעיקר תושבים מרוחקים מירושלים, שבטים מרוחקים מירושלים ועוד. מסתכלים מן הצד יכלו אף לראות בפעילות ריכוז הפולחן פגיעה במקדשי ה', כפי שרבשקה לגלג על המאמינים שה' תומך בחזקיה גם לאחר שהרס חלק מהמקדשים: "וְכִי-תֹאמְרוּן אֵלַי, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ?  הֲלוֹא-הוּא, אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת-בָּמֹתָיו וְאֶת-מִזְבְּחֹתָיו."

טיהור הפולחן:

ספר דברים מעלה דרישה להימנע מכל פולחן זר: "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים אשר אתם יורשים אותם… על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן" (דברים י"ב 2). בסוף ספר מלכים יאשיהו עורך גם רפורמת טיהור פולחן. במסגרת רפורמה זו נהרסו מצבות לעבודת אלילים זרים, נכרתה האשרה ונותצו פיסלי האלילים: "וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת-כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה, וְאֶת-שֹׁמְרֵי הַסַּף, לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהוָה, אֵת כָּל-הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם; וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם, בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן, וְנָשָׂא אֶת-עֲפָרָם, בֵּית-אֵל…  וְאֶת-הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל, לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת, וּלְכֹל, צְבָא הַשָּׁמָיִם.  ו וַיֹּצֵא אֶת-הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית יְהוָה מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם, אֶל-נַחַל קִדְרוֹן, וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן, וַיָּדֶק לְעָפָר; וַיַּשְׁלֵךְ, אֶת-עֲפָרָהּ, עַל-קֶבֶר, בְּנֵי הָעָם.  ז וַיִּתֹּץ אֶת-בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים, אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה:  אֲשֶׁר הַנָּשִׁים, אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים–לָאֲשֵׁרָה" (מל"ב כ"ג 4-7).

יש לשים לב לכך שבעל ספר מלכים (כמו-גם בעל ספר דברים) רואה ברפורמות ריכוז הפולחן וטיהור הפולחן רפורמות חיוביות ביותר, ומוקיר מלכים שעשו אותן.

** חלק מערך זה מתוך "מקראנט".