ברוכים הבאים לסיור המקוון לתל באר-שבע. לפני שנתחיל בהיכרות עם התל עצמו, חשוב להבין מהו תל. תל הוא שטח מוגבה שנוצר כתוצאה מבניית ישוב באותו מקום במשך מספר דורות, כשכל דור בונה מעל חורבותיו של הישוב שנבנה בידי הדורות הקודמים ונהרס. לעיתים התל מתחיל מראש על אזור מוגבה, שכן הישוב המקורי הראשון נבנה במקור על אזור מוגבה, וכך כל דור הגביהה את התל עוד יותר. נדגים היווצרות של תל:
נגיד שזהו הישוב שהיה פעיל בזמן מסוים. מסיבה כלשהי הישוב חדל מלהתקיים: או שננטש ונהרס במרוצת הזמן, או שנהרס עקב אסון כלשהו – שריפה, רעידת אדמה, כיבוש, או שבתיו נהרסו בהדרגה באופן טבעי.
השכבה השניה:
הדור הבא שהגיע להקים ישוב בנה אותו על חורבותיו של הישוב הקדום שנהרס. היו להם סיבות טובות לעשות זאת – הרי הדור הקודם בנה את הישוב במקום טוב, ואין סיבה לשנות מקום. למעשה, הדור שהקים את שכבת הישוב השניה התחיל את הבניה במפלס גבוה יותר. בשלב מסוים גם הישוב שיצר דור זה נהרס.
השכבה השלישית:
הדור שלאחר מכן הקים את הישוב באותו המקום מאותן הסיבות. גם דור זה התחיל את הקמת ישובו במפלס גבוה יותר, וכן הלאה. כאשר נהרסה שכבת הישוב החדשה ביותר, זו שאחריה התל כבר לא התחדש, לאט לאט התכסה התל בעפר והשתמר.
כאשר ארכיאולוגים חופרים תל הם למעשה מפצחים כמוסת זמן: כל שכבה מייצגת דור אחר, ניתן לאתר חלק מהמבנים שהשאיר הדור, ולעיתים ניתן לזהות גם את סיבת חורבנה של אותה שכבה: שריפה ורעידת אדמה משאירות סימנים ברורים על הממצאים ההרוסים. ארכיאולוגים נותנים מספר לכל שכבה, כאשר המספר הקטן ביותר הוא של השכבה העליונה ביותר = הראשונה שנחשפת בחפירה = הצעירה ביותר, הקרובה ביותר לימנו. ככל שנחשפות שכבות עמוקות יותר (=קדומות יותר) הן מקבלות מספרים עוקבים. באמצעות שלל בדיקות ניתן לעיתים להעריך את תקופתה של כל שכבה.
ועכשיו, תל באר-שבע:
באלף הרביעי לפני-הספירה (מ-4,000 לפני הספירה עד 3,000 לפני הספירה) היה ישוב בתל, שהממצאים שנמצאו ממנו הם חרסים בלבד, ללא עדות לקירות שהשתמרו. מאז היה פער של כ-2,000 שנים, עד שבסוף האלף השני לפני-הספירה התחדשה ההתיישבות בתל. התיישבות זו נמשכה ברצף כ-500 שנים, ונמצאו ממנה 9 שכבות שונות, דרכן ניתן להתחקות אחרי תקופות ההתיישבות וההרס במקום. יתכן כי הבאר נחצבה בסמוך להתיישבות עוד בראשית תקופה זו.
בראשית המאה ה-9 לפני הספירה (900 לפני הספירה – עד 800 לפני הספירה) כבר היתה במקום התיישבות מבוצרת, והעיר שימשה כעיר מינהל של האזור. כלומר, בעיר זו ישב האחראי מטעם מלך יהודה לאזור הנגב, פקידיו, שופטיו וכו'. בתקופה זו הוקם או שופץ באופן נרחב מפעל המים, שהחל לתפקד בנוסף לבאר.
במאה ה-8 לפני הספירה העיר עברה שיפוץ נרחב שכלל הקמה של ארמון המושל, פירוק המזבח שהיה בעיר (אתם תקראו על כך כשתלמדו על בית המחסנים) ועוד. לקראת סוף המאה ה-8 לפני הספירה נהרסה העיר, והממצאים מראים כי מדובר בשכבת שריפה. מעריכים כי שריפה זו היא חלק ממסע עונשין שערך מלך אשור סנחריב נגד ממלכת יהודה.
מעל שכבת השריפה נמצאה שכבה קטנה שמכילה ניסיונות לשיפוץ של העיר, אולם ניסיונות אלה לא צלחו והעיר ננטשה עד התקופה הפרסית. בתקופה הפרסית (מאות 5-4 לפני הספירה) הוקמה מצודה על התל, וזו התקיימה עד התקופה הערבית (המאה ה-8 לספירה). לאחר מכן ננטשה המצודה, וכשההתיישבות בבאר-שבע התחדשה הדבר היה כבר ממערב לתל, באזור העיר של היום.
מומלץ להסתכל בתמונות ממצאים מהאתר בעלון למבקר באתר כאן.