ראשית, חשוב להבין מהו באר-מים: באר מים הוא פיר אנכי שנחצב ממפלס פני-הקרקע ועד למפלס מי התהום. מבחינה הנדסית, עדיף לחצוב את הבאר מנקודה נמוכה במרחב, כדי להקטין את עומק החציבה הנדרש עד להגעה למי התהום. כאשר נמצא בארות החצובים על גבעות, נצטרך לשאול תמיד מדוע העדיפו בני-העבר לחצוב את הבא דווקא שם, על-אף ההכבדה בבנייתו. היתרון בבאר על-פני בור מים הוא שהוא מספק מים בלא תלות במשקעים, במשך כל השנה, ולרוב בלא שינויי איכות המים, בשל כמות מי התהום ותנועתם. בעת המודרנית בארות מהן מתבצעת שאיבת-יתר עוברים תהליך המלחה, אולם בעבר בעיה זו לא היתה. בארץ-ישראל נבנו שקתות ליד רבים מהבארות, כך שהרועים יכלו להוציא מים מן הבאר ומיד לשפוך אותם לשוקת, לטובת שתיית עדרי-הצאן.

שונה מהבאר הוא בור המים – בור מים הוא חלל הנחצב בקרקע, שאליו בונים מערכת של תעלות איסוף, האוספות מי-גשמים היורדים באזור הישוב, בישוב עצמו, ועל גגות הישוב. בעיר הנבטית עבדת לדוגמה, בנגב המרכזי, בנו יושביו מערכת האוספת את כל מי הגשמים היורדים על העיר לבור גדול ומרשים. בחלק מבורות המים בארץ בנו שוכני-העבר בור-שיקוע קטן המפריד בין סוף תעלות האיסוף לבין נפילת המים לבור המים, על-מנת שאבק ולכלוך ישקע בבור השיקוע ולא ימשיך אל בור המים. את בור המים ניתן לחצוב בקרקע אטומה, כך שהמים לא יחלחלו ממנו, או בקרקע שאינה אטומה אולם אז יש לדפן את דפנותיו בטיח. היתרון של בור המים הוא הקלות שבבנייתו, במיוחד אם שכבת מי התהום עמוקה כך שקשה לחצוב באר. חסרונותיו הם הקיבולת המוגבלת, ההסתמכות על גשם, והאפשרות שהמים יתעפשו במהלך הקיץ הארוך.

אז מה יש בתל באר-שבע? הממצא בתמונה נמצא מחוץ לשער העיר של תל באר-שבע, והוא כמובן באר. עומק באר זה מרשים ביותר: 69 מ', והיא מהעמוקות בארץ. בני-העבר נאלצו לחצוב עומק גדול כל-כך בשל מיקום הבאר על התל, ולא במפלס הקרקע הנמוכה.

חשוב להבין כי בעת העתיקה בארות, בשל הצורך של כולם להגיע אליהם, היו מקום מפגש, מקום מסחר, ומקום שקהילות שונות מגינות עליו. בספר בראשית מפגשים שונים התרחשו בסמוך לבאר, כגון המפגש בין יעקב לרחל (בראשית כט). על הבאר בבאר-שבע נכתב בספר בראשית. אחרי שאברהם עשה קונדס לאבימלך מלך אזור גרר, הוא טען כי הקונדס הוא סוג של נקמה על כך שעבדיו של אבימלך השתלטו על באר שהוא חפר. במסגרת דו-השיח אברהם נשבע לאבימלך:

כה וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם, אֶת-אֲבִימֶלֶךְ, עַל-אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם, אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ.  כו וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ–לֹא יָדַעְתִּי, מִי עָשָׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה; וְגַם-אַתָּה לֹא-הִגַּדְתָּ לִּי, וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי–בִּלְתִּי הַיּוֹם.  כז וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר, וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ; וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם, בְּרִית.  כח וַיַּצֵּב אַבְרָהָם, אֶת-שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן–לְבַדְּהֶן.  כט וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם:  מָה הֵנָּה, שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ, לְבַדָּנָה.  ל וַיֹּאמֶר–כִּי אֶת-שֶׁבַע כְּבָשֹׂת, תִּקַּח מִיָּדִי:  בַּעֲבוּר תִּהְיֶה-לִּי לְעֵדָה, כִּי חָפַרְתִּי אֶת-הַבְּאֵר הַזֹּאת.  לא עַל-כֵּן, קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא–בְּאֵר שָׁבַע:  כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ, שְׁנֵיהֶם.  לב וַיִּכְרְתוּ בְרִית, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ, אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים.  לג וַיִּטַּע אֶשֶׁל, בִּבְאֵר שָׁבַע;

שימו לב בפסוק 31 מה משמעות השם "באר-שבע", וכן שימו לב מי חפרה על-פי ספר בראשית. חשוב לציין, אין אנו יודעים אם הבאר המצויה בכניסה לתל באר-שבע היא הבאר מן הסיפור, שכן באזור באר-שבע ישנם בארות רבים נוספים. יתכן גם שהבאר בתל מתקופה מאוחרת הרבה יותר. מה שברור הוא שבתקופת הברזל (בין שנת 1100 לפני-הספירה לשנת 600 לפני הספירה) היה בתל ישוב פעיל וכנראה היתה פעילה גם הבאר שמחוץ לשעריו.