בסוף יוני הועלתה להצבעה בכנסת הצעת החוק של חה”כ ניצן הורוביץ בדבר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. ההצעה נפלה ברוב גדול, נכון – בגלל החרדים שהתנגדו לכל שינוי בסטטוס קוו. על-אף זאת, הצעת החוק של הורוביץ מזמנת דיון אחר, בדבר האיזון בין היכולת שלנו לממש את יום המנוחה שלנו, מימוש הכרוך בין היתר בשימוש בתחבורה ציבורית, לבין ה”על-חשבון” החופש של מי זה בא. הצעת החוק של הורוביץ לצערי לא היתה מאוזנת. כרגיל, היא סמכה על השר ש”יתקן תקנות” כדי להבטיח את זכויות העובד של כל הנהגים. בהצעת החוק גופא, זכויות הנהג לא נידונו ולו במילה אחת.
מכיוון שברור שניתן ליצור מנגנון שמשלב את זכויות העובדים, שמירה על ציביון המדינה כיהודית, ותחבורה ציבורית שאינה תחבורת-יוממים בשבת, אנסח כאן את “הצעת חוק תחבורה ציבורית ביום המנוחה טאג”:
| הגדרות | 1. | בחוק זה – |
| “יום המנוחה השבועי” – פרק זמן אשר מתחיל עם שקיעת החמה ביום שישי ומסתיים עם שקיעת החמה ביום שבת; | ||
| “קו שירות” – כהגדרתו בפקודת התעבורה[1] (להלן – הפקודה); | ||
| “שירותי תחבורה ציבורית” – כהגדרתם בסעיף 77א(א) לפקודה. | ||
| “היום הקובע” – שבת ה-16/7/2011. | ||
| הפעלת תחבורה ציבורית שאינה “תחבורת יוממים” גם ביום המנוחה השבועי | 2. | על אף האמור בכל דין או הסכם, שירותי התחבורה הציבורית יופעלו גם ביום המנוחה השבועי במתכונת שאיננה “תחבורת יוממים”:
א. קווים בין-עירוניים יופעלו בכמות ובקיבולת של עד 20% מכמותם וקיבולתם בימי ההפעלה ב’-ד’. ב. קווים עירוניים יופעלו בכמות ובקיבולת של עד 10% מכמותם וקיבולתם בימי ההפעלה ב’-ד’. ג. קווים שהופעלו ב”יום הקובע” ביום המנוחה השבועי, או שהופעלו באותו היום בטרם הסתיים יום המנוחה השבועי, תמשך הפעלם באותה המתכונת ואליה תתווסף הפעלת הקווים על-פי סעיפים א-ג להלן. |
| הבטחת זכויות העובדים | 3. | א. לא יפעיל מפעיל התחבורה הציבורית, או מי מטעמו, שירותים נלווים ביום המנוחה השבועי שאינם חיוניים לצורך ביצוע הנסיעות באותו היום.
ב. לא יועסק עובד ביום המנוחה השבועי לו הוא זכאי (בהתאם לדתו) יותר מ-5 פעמים במהלך רבעון קלנדרי. ג. לא יתנה מפעיל קבלתו לעבודה של אדם בהסכמתו לעבוד ביום המנוחה השבועי. ד. עובד שהועסק ביום המנוחה השבועי זכאי ליום מנוחה חלופי בשבוע שלאחר יום המנוחה בו עבד. |
| מקרים חריגים | 4. | שר המשפטים, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב קולות של חבריה, רשאי לקבוע שרכבת עירונית, וכן אוטובוס או מונית, לא יפעלו ביום המנוחה השבועי בקו שירות עירוני מסוים, או שהמסלול של אותו קו שירות ישונה ביום זה. |
| ביצוע ותקנות | 5. | שר התחבורה והבטיחות בדרכים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בכפוף להוראות סעיף 3, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, לרבות לעניין הפעלת שירות משירותי התחבורה הציבורית בתדירות מצומצמת ביום המנוחה השבועי. |
דברי ההסבר לחוק די ברורים, ומבוססים על דברי ההסבר הברורים של ניצן תוך הסברת סעיפי עיגון זכויות העובד. בנוסף, ה”יום הקובע” נועד לכך שבמקומות (בעיקר בפריפריה) בהם מופעלת תחבורה ציבורית בטרם יציאת השבת (לדוג’ הקווים מקרית-שמונה לתל-אביב שמתחילים ב-14:45), תמשיך להיות מופעלת התחבורה הציבורית החל משעה זו כפי שהיא מופעלת כיום, אך תתווסף אליה התחבורה הציבורית “השבתית”.
מיותר לציין כי נוסח זה מבוסס ברובו על הצעת החוק המקורית, תוך הוספת מה שנדרש.
למען הסר ספק, כדי באמת לייצר יום חופש שאינו פוגע בציבור העובדים במגזרים שונים, יש להתחיל לסגור בתי עסק שאינם בתי-עינוגים ביום השבת. אין סיבה שעובד יעבוד שבעה ימים בשבוע (כפי שקורה היום) כדי שאני אוכל לקנות כורסא. מנגד, יש לאפשר לאמא שלי לבוא לבקר אותי ביום החופשי שלה, גם אם בקווים מאספים. איזון.
[1] דיני מדינת ישראל מס’ 7, התשכ”א, עמ’ 173.
סעיף 3 ג’:
“ג. לא יתנה מפעיל קבלתו לעבודה של אדם בהסכמתו לעבוד ביום המנוחה השבועי.”
אתה באמת מדמיין את זה קורה? בעלי עסקים בארץ מצפצפים בלי בושה על חוקים שונים ומשונים, ובהם תנאי עבודה והעסקה שנראים (לי לפחות) טריוויאליים כמעט כמו זרוח החמה בכל בוקר.